למה הצעתי לעשות טיפול אחר

מנדי

אני רוצה לספר לכם על מנדי.
מנדי בחור צעיר, בן 20 ומשהו. פנה אלי לפני כשלוש שנים כשחיפש טיפול לגמגום הלא קל ממנו סבל.
הוא הגיע למפגש הראשון כשאחריו החליט לא לעשות את הטיפול, ובמקום זה פנה לטיפולים אחרים.

הוא הלך ועשה כל מיני טיפולי תרגולים.
אפילו היתה לו תקופה שהוא הצליח להחזיק את התרגול טוב, והרגיש שהוא בשטף דיבור…. (המשך תחת הסרטון)

 

הוא מספר שזה היה מאוד קשה.
התרגולים, ההכנות, הלחץ… לצלוח כל שיחה, לפני כל משפט לתכנן בראש איך להגיד אותו, כל הזמן להיות בדאגה.
עד שבאיזה שהוא שלב הוא כבר לא יכול יותר עם הלחץ וההתעסקות האינסופיים האלה ב"איך לדבר כדי לא להיתקע", ופשוט עצר את זה. ממש עזב את הכל.

מה שקרה זה שהגמגום שלו חזר מאוד אחורה. החמרה חריפה.
הוא הגיע למצב שכמעט לא הצליח להוציא אפילו מילה. ממש עד כדי כך.

לפני שלושה חודשים הוא הגיע אלי שוב למפגש אחד, שמיד אחריו התחלנו טיפול. וכמו רבים וטובים גם הוא כיום משוחרר, השאיר את הגמגום מאחוריו.

למשוך אותי מהאוזן ולהביא אותי אליך

אז למה בעצם אני מספר לכם על מנדי…
כי באחת השיחות שלנו הוא הטיח בי דברים לא פשוטים: "דייב, איך לפני שלוש שנים שהייתי אצלך במפגש אחד, אתה המלצת לי לעשות טיפולים אחרים ??
אמרת לי: אם אתה לא רוצה לבוא אלי, לך תעשה דברים אחרים, ומקסימום תגיע אחר כך.
שלחת אותי לתרגל כשידעת בדיוק איך זה צפוי להסתיים, במקום למשוך אותי מהאוזן ולהביא אותי אליך"

את מה שעניתי למנדי חשוב לי להגיד גם כאן: אף פעם לא המלצתי לעשות מה שאני קורא להם "טיפולי תרגולים".
אף לא אמרתי לאף אחד ללכת לתרגל. כי ברור לי שתודעת הדיבור, ההתעסקות, התרגול, גם אם הצלחתם לשמור על שטף דיבור זה לחץ איום, כמעט בלתי נסבל, ובעיקר – מיותר.

מה שכן, אנשים שמגיעים אלי הם אנשים שאו שעשו את כל טיפולי הגמגום שיש, או אנשים שהבינו מיד במפגש הראשון שזו הדרך הנכונה להם .

לדעת שבחרתם נכון

זה נכון שבאים גם לא מעט שמרגישים לא בטוחים, כמו מנדי בזמנו.
הם שמעו כל כך הרבה דברים, הם לא כל כך מבינים, הם לא יודעים להחליט מה הכי טוב לילד שלהם, או אם זה לעצמם.
ואז אני אומר להם: לכו לעשות איזה שניים שלושה טיפולים אחרים. תראו על מה מדובר, תתנסו, ותחזרו כשתהיו בטוחים.
כשאתם תבואו אלי אחרי זה אתם כבר תהיו בטוחים שזה המקום בשבילכם כדי להיות חופשיים ומשוחררים מגמגום ולא לחיות בתרגול ובעבודה בלתי פוסקת על איך לדבר.

הרי מה שמנדי עשה, והוא אומר את זה נכון "תרגלתי כל הזמן. כלומר כל הזמן הזכרתי לעצמי שאני מגמגם ואני צריך לעשות משהו כדי לא לגמגם, העבודה הזאת לשמור על שטף דיבור התישה אותי כל כך עד שכשוויתרתי על זה כבר לא יכולתי להוציא מילה, ואתה דייב ידעת את זה".

יקיריי אני רוצה להגיד, שזה יהיה מובן, אני לא ממליץ לאנשים לעשות טיפולי תרגולים. 
אני רק אומר דבר אחד: יש מצבים שכדי שאתם תהיו בטוחים כדאי שתלכו ותעשו, ורק אז תבואו.
זה יעזור לכם מאוד לקחת החלטה נכונה וחשובה ולהיות בטוחים בטיפול ובשחרור שהולך להיות מנת חלקכם.

להשארת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.