דרך כורכר

נגיד אתם תקועים בפקק.
תקועים חזק, לא זז.
אולי אחת לאיזה שתי דקות יש תזוזה קטנה קדימה, או יותר נכון – זחילה קטנה. רוב הזמן פשוט עומדים במקום.
כבר התקשרתם למשרד לבקש שינסו לדחות את הפגישה של 9:00, כבר קיללתם את אלוהי הפקקים, את החרא כבישים, את עצמכם שלא יצאתם רבע שעה קודם, ובכלל את כל הבוקר ה @$895^$% הזה …

ככה אתם "מבלים" איזה חצי שעה.
עד שפתאום  – הללויה ! מעט הלאה ממכם אתם מזהים דרך כורכור לצד הכביש.
מברכים על מזלכם הטוב, אתם מעבירים את הרבע שעה זחילה עד אליה באופטימיות. מתקשרים למשרד לעדכן שזה בסדר, לא צריך לדחות את הישיבה המתוכננת, ומעבירים את הרדיו למשהו קופצני ושמח.

כמו שאתם מגיעים אליה, לדרך הכורכר – אתם ממהרים לחתוך ימינה, מבסוטים על עצמכם אש, נותנים גז ומתחילים לדהור. תוך כמה שניות הכביש הפקוק כבר נעלם לכם מטווח הראיה, לצידכם שדות חרושים, והכל פנוי !

עד ש… נגמר.
אין ימינה, אין שמאלה, מולכם מקבץ של רבי קומות בבנייה. אין נפש חיה.
אתם מסננים קללה עסיסית בליווי כמה מכות יבשות להגה, ומנסים להתעשת. מנסים להתקדם עוד קצת, אולי איזה פניה בכל זאת תצוץ, אבל… כלום.
אתם שונאים את עצמכם, את הבוקר הזה, ואת כל מי שרק אפשר.

באין הרבה בררות אתם מסתובבים ודוהרים את כל הדרך חזרה ל… פקק.
אל אותו מקום בדיוק בו חתכתם ימינה בשמחה גדולה. עומדים בנקודת המפגש של דרך הכורכר עם הכביש וממתינים בתסכול שמישהו יסכים להתחשב בכם ולתת לכם להשתלב חזרה בפקק שעדיין ממשיך להזדחל בקצב של כלום ק"מ לדקה…

~ ~ ~

ד'  היה בן 10 עם גמגום קל, כשהוריו  לקחו אותו לטיפול אצל קלינאית תקשורת.
והיה בן 13 כשנסע עם הוריו עד לבית חולים בירושלים לאיזה טיפול מיוחד לגמגום.
ובן 16 כשחברים המליצו להוריו על טיפול פסיכולוגי, ובעצת אחותו של האב פנו גם לאיזה טיפול חדשני עם "תוכנת מחשב שאומרים שזה מעולה".

לצערי, סיפורו של ד' אינו סיפור חריג. מגמגמים רבים שמגיעים אלי מספרים על "דרכי כורכור" חסרות תוכלת בהן עברו,  שלא רק שלא קידמו אותם לשם מקום אלא אף החזירו אותם חזרה כל הדרך לראש הפקק כשהגמגום בנתיים רק מתקבע ומושרש עוד יותר בדיבורם, והקשיים הנלווים לו רק הולכים וגוברים.

הם מגיעים אלי אחרי שהם והוריהם השקיעו שעות, כספים ותקוות אין ספור בטיפולים שהבטיחו להם כי אם רק יתמידו ויתרגלו טכניקות דיבור כאלה או אחרות – יצליחו להסוות את הגמגום. אם רק יהיו מוכנים להשתעבד לתרגול יומיומי של אותן טכניקות, יש מצב שהגמגום שלהם פחות יבלוט. שכנעו אותם שהדרך הנכונה, ואולי היחידה, להתמודד עם הגמגום היא בניסיון להסתיר אותו.  

אלא שגמגום לא מסתירים, לא מסווים, לא מקלים עליו, לא מודדים אותו, ולא שואפים להשיג כמה שיותר שטף או יעילות דיבור.
מגמגום משתחררים. נקודה.

~ ~ ~

אני מניח שגם לכם יצא לפגוש באחת מ"דרכי הכורכר" האלה –  כל אותם טיפולים העוסקים בטכניקות דיבור ותרגולים.
אם רק שמעתם עליהם, ואפילו אם כבר התנסיתם במין דרך ללא מוצא שכזו שרק החזירה אותכם כל הדרך חזרה לראש הפקק, מגמגמים אף יותר, חשוב שתדעו שניתן להשתחרר מגמגום שחרור מלא.
לא הסתרה, לא הסוואה, לא שיפור שטף הדיבור, ולא שום דבר בסגנון,  אלא דיבור חופשי ומשוחרר !

 

~ ~ ~

סוף סוף משתחררים מגמגום

מתקשרים וחוזרים לדיבור שוטף

077-3311444

~ ~ ~

מודעות פרסומת
עם התגית: , , , , , , , ,
פורסם ב-דייב כותב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s