"…הוא מרגיש שהגמגום ממש הורס לו"

קטע מתוך מייל שקבלתי הבוקר מנורית הנפלאה.
בקשתי את רשותה לפרסם אותו, ככה כמו שהוא. אני חושב שיש בו מסר חשוב:

"…. לפני כמה ימים פנתה איזו אמא שסיפרה שהבן שלה מגמגם, היא רוצה שהוא ילך לטיפול אבל הוא לא ממש מתלהב.

היא שמעה עליך (יש מצב שגם דיברתם, אני לא זוכרת כרגע במדויק)  ואמרה שהיא חושבת שדווקא מה שאתה עושה יכול לעזור לו. רצתה לשמוע ממני איך זה בדיוק עובד ואם עזר לי וכל זה …

ועכשיו ממש הרגע פנה אלי בחור צעיר, אני מניחה שהוא אחרי צבא. הוא סיפר שדחה את זה כל הזמן אבל עכשיו הוא סיים לימודים ומתחיל ראיונות עבודה והוא מרגיש שהגמגום ממש הורס לו.

וזה מצחיק כי כאילו הבחור הצעיר שפנה עכשיו וסיפר שהוא בראיונות עבודה היה אולי פעם הנער הצעיר שהאמא רוצה שהוא ילך לטיפול והוא לא מתלהב. והוא דוחה ודוחה ודוחה, ומספר לעצמו כל מיני סיפורים שזה לא כזה נורא,  ובינתיים הגמגום הופך להרגל שהכל רק נהיה אחר כך יותר קשה.

אם היא תפנה אלי שוב האמא אני אגיד לה שתסביר לבן שלה שככל שהזמן עובר ההרגל רק מעמיק. ובסוף הגוף שלו כבר כל כך מתרגל לכל הטריקים האלה של הסתרת הגמגום שנעשה הרבה יותר קשה להשתחרר מזה כדי לדבר חופשי.
האמת שעצוב לי עליו. הוא בטח לא מאמין שבכלל אפשרי לצאת מזה, ובטוח שזה שהוא מחליף מילים או משתמש בנשימות, או הכי גרוע – פשוט שותק, הוא בטוח שזה חייב להיות ככה וזה הכי טוב שיכול להיות לו.
מבאס…"

~ ~ ~

צודקת נורית, זה מבאס.
וזו הסיבה שאני ממשיך ומדבר ומספר בכל מקום שרק ניתן – כדי שעוד ועוד ידעו שזה לא חייב להיות ככה.
ויודעים מה ? יותר מזה – לא רק שזה לא חייב להיות ככה אלא זה ממש גובל בפשע שזה ככה כשאפשר לגמרי אחרת. אין שום הצדקה להמשיך ולחיות עם גמגום, לוותר ולהתפשר כשניתן להשתחרר מהגמגום ולחזור לדיבור חופשי ומשוחרר.
שלכם, דייב

~ ~ ~

גמגום בלשון עבר » הדרך לשחרור מגמגום

דייב למלמן  077-3311444

~ ~ ~