גמגום זה מוגבלות או מגבלה או ….?

לאלפי לייקים ומאות שיתופים ותגובות זכה הפוסט של אלונה אולמן בו היא מספרת על פגישתה עם אוטריק, בעל עסק לשטיפת מכוניות.

אלונה רצתה לשטוף את המכונית והגיעה ל"תחנת שטיפת מכוניות" בכניסה לקיבוץ יקום.
עובד המקום שניגש לשרת אותה התברר כבעל גמגום פתאומי, כזה שהצליח להקפיץ אותה בבהלה. הבחור, נבוך מהבהלה שאחזה בה, ביקש להתנצל והסביר לה שהוא מגמגם תוך שהוא מספר לה בקצרה את תולדות חייו.
אלונה שהתרשמה מהבחור ומסיפור חייו רצתה לאתר את בעל העסק כדי לפרגן לו על זה שהוא "מעסיק אנשים עם מוגבלויות". אלא שאז נכונה לה ההפתעה – התברר לה כי בעל העסק הוא לא אחר מאותו בחור עצמו שבא לשרת אותה והבהיל אותה בגמגומו.
מופתעת סקרנית ונרגשת פנתה אליו אלונה וביקשה רשותו לפרסם את תמונתו וסיפורו בפייסבוק. הבחור הסכים בשמחה, סיפר לה את סיפור חייו הלא פשוט, והפוסט של אלונה בסיומו היא פונה לקהל ומבקשת "פעם הבאה כשאתם צריכים לשטוף את הרכב …. עצרו אצלו….. העסק בשנתו הראשונה. תראו בתמונה, אין ממש מכוניות מחכות לשטיפה.. יש לו החזרי חובות כבדים. מגיע לו להצליח, לא? " תפס תאוצה ברשת אחרי שהגיע לעמוד הפייסבוק הצינור.

מאות שיתופים ואלפי ותגובות כבר צבר הפוסט.
חלקן מברכות את אלונה על רגישותה וחלקן תוקפות אותה על חוסר רגישותה, צרות מחשבתה, ועוד כהנה וכהנה…

בין המגיבים שהתרעמו על אלונה היו גם לא מעט מגמגמים.
היה מי שטען נגדה כי "גמגום זה לא מוגבלות" ואחר הרחיב "בתור בן אדם שמגמגם לדעתי התכוונת בלי כוונה לצייר אותנו כ'אנשים בעל מוגבלות' – אני מצטער גמגום זה לא מוגבלות, אנחנו אנשים רגילים כמו כולם ואף יותר מכך, לצייר אותנו כמסכנים או שזקוקים לרחמים, תודה אבל אנחנו לא צריכים. זה שהחברה, חלק ממנה לפחות אנשים ' צרי מחשבה' שאינם יודעים להתייחס לאנשים שלוקח להם זמן לדבר ומתייחסים אלינו בזלזול וכלעג זה סיפור אחר.כולנו בני אדם ואף בן אדם איננו מושלם, זה פשוט החברה מוקיאה בני אדם שרואים שהם קצת שונים ואינם יודעים להתייחס בכבוד- לא מאשים את החברה, יש אחוז קטן של מגמגמים והרוב לא מודע לבעיה, אם נשתף יותר אנשים הם אהיו בעלי מודעות רבה יותר לגמגום.אדם שמגמגם זה סך הכל אדם שלוקח לו יותר זמן להתבטא ולדבר מאנשים אחרים, זה לא הופך אותנו לשונים או לאנשים פחות טובים" …

אלה הן רק שתי דוגמאות מתוך כמה שדגמתי. כולן באותו הסגנון, כולן כעוסות ומוחות.

גמגום הוא מוגבלות ?

אם להסתמך על הגדרת משרד הרווחה אז "אדם עם מוגבלות מוגדר כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".
ואכן, במובנה השכיח המשמעות של "מוגבלות" באה לתאר מצב של אדם בעל לקות כלשהי. ומכאן כנראה נובעת הנטייה שלנו לראות ב"מוגבלות" כמילה נרדפת "ללקות".

עכשיו בואו נדבר רגע לא על מוגבלות, אלא על – מגבלה.
אם משהו מגביל אותך מלחיות בבריאות ורווחה אישית מספקת – פיזית, כלכלית, רגשית, נפשית, ווטאבר.., אם יש משהו שלא מאפשר לך ליצור קשרים בין-אישיים באופן מספק ולבטא את עצמך באופן חופשי ומשוחרר, אם יש איזה שהוא דבר שגורם לך לבחור בחיים נטולים עד כמה שרק אפשר מגע עם אנשים, אם יש משהו שבגללו חבר'ה צעירים ומוכשרים מתקשים למצוא עבודה ועיסוק ההולם את יכולותיהם, אם יש משהו שבשלו הם חושבים פעמיים ושלוש וארבע אם לצאת לקניות ובילויים שם ידרשו לומר את מבוקשם, אם יש איזה שהוא משהו … נו הבנתם את הפואנטה, אם יש משהו כזה – אז ה"משהו" הזה הוא מגבלה.

אם חבורת ילדים בקיטנה פורצת בצחוק מלגלג כשבן ה 8 מתחיל לדבר ופתאום, באמצע המשפט נתקע במין "ג ג ג ג ג…" מבלי שיצליח להשלים את המילה, ואח"כ לאורך כל היום הוא נושא את הדאחקות שהם מריצים על חשבונו, וחוזר הביתה ומסרב לשוב לשם, ואת כל יתרת ימי החופש הוא בוחר לבלות בבית, ומסרב לכל דבר שכולל בתוכו אנשים זרים, ומתחילה שנת לימודים חדשה וכל יום הוא הולך לבית הספר ורק מתפלל שהמורה לא תפנה אליו בשאלה, ומהפחד לחוות שוב את אותו לגלוג מר הוא מעדיף להתרחק מחברת הילדים, וככה מעביר את כל זמנו בודד ומבודד, ואחכ בחדרה של קלינאית התקשורת הוא מתבקש לתרגל הברות רכות, ולשים לב איך הוא אומר כל מילה, והוריו מבקשים ממנו "פשוט לחשוב לפני שאתה מדבר" ו"אל תשכח מה שהקלינאית הסבירה" וכל מיני כאלה, ובנתיים הפצע הפתוח מאותו יום בקיטנה הופך אט אט צלקת שמזכירה לו כל יום, כל דקה, שהדיבור המוזר הזה שלו נחשב בעיני אחרים למשהו שהוא בין מוזר לבין בעיה לבין משהו שראוי ללגלגל עליו …
אם אחכ בתיכון הוא כבר אלוף ההסתרות וכבר יודע כמעט באוטומט להחליף מילים שמתגמגמות לו במילים שקלות לו יותר להגייה, ומתורגל בלצאת לשירותים בכל פעם שעושים סבב שמות, תשובות, או השד-יודע מה, ומשכנע את עצמו שהכי כיף בבית לבד מול המחשב והטלוויזיה מאשר להפגש עם חברים, ללכת לפעילויות של התנועה, או כל דבר אחר שדורש ממנו אינטרקציה בה הוא נדרש כל הזמן להיות על המשמר שמא יתפלק לו איזה "ג ג ג ג…." ..
אם הוא מגיע לחייו הבוגרים כאחד שרואה באנשים דבר מה מאיים והחיים מבחינתו הם ג'ונגל ולא מגרש משחקים כייפי ומלא אתגרים…
אם לזה הגמגום יכול לגרום (ותאמינו לי שהוא גורם, אוי כמה הוא גורם… ) אז הגמגום, אצל אנשים מסוימים, הוא מגבלה.
חד וחלק.
מגבלה מעיקה ופוגעת.

החדשות הטובות (כי כדאי לסיים בטוב, ובעיקר כי לשמחתי ולשמחת הרבה מאוד מגמגמים-לשעבר יש כאלה) הן שאפשר להשתחרר מהמגבלה הזו, ולחזור לדבר דיבור שוטף ומשוחרר !

קחו לכם כמה דקות לשוטט כאן באתר ולקרוא, או פשוט צרו איתנו קשר »».

שלכם, דייב.

~ ~ ~

גמגום בלשון עבר » הדרך לשחרור מגמגום

דייב למלמן  077-3311444

~ ~ ~

מודעות פרסומת
עם התגית: , , , , , , ,
פורסם ב-דייב כותב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

גמגום בלשון עבר | דייב למלמן | אימון בהבזק המצלמה

לקביעת פגישה, ולכל שאלה,
מוזמנים ליצור קשר
בטלפון 077-3311444
או באמצעות הטופס »»