כל מה שהוא ביקש היה רק שנגיע לפגישת ההכרות

ממש לפני פחות משבוע כתבתי כאן על אלה שבחרו להיצמד לאמונה שאין דרך לצאת מגמגום.
מי שהיווה את הטריגר להעלות את הדברים על הכתב היתה "אימא של ד'".

האמת היא שאני לא אוהב את הד' הזה. הרי זה לא שיש לנו כאן עסק עם איזה איש מוסד… מה גם שיש לו שם יפיפה – דניאל.

אז ד' הוא דניאל. והוא בן 16. והוא חמד של בחור.
הגמגום "נדבק" אליו כשהיה בן 9, ומאז הספיק לעשות עם הוריו את המסלול הנפוץ – החל בקלינאית תקשורת, עבור בפסיכולוג, התנסות באחת מאותן שיטות העובדות על טכניקות דיבור, וכדומה…
אמא של דניאל שלא הסכימה להרים ידיים הוסיפה לסל גם נוירולוג, בדקה אופציה של היפנוזה ובעיקר המשיכה באדיקות לאורך כל הזמן לחקור, לקרוא ולהיות מעודכנת בכל דבר חדש שצץ בתחום.
עד שהתעייפה.

גם לדניאל נמאס בשלב כלשהו מכל ההתרוצצויות והטיפולים שתמיד נראו בהתחלה מבטיחים, אמא שלו שתמיד היתה בהתחלה חדורת התהלבות, ההתחלות המוצלחות שנתנו תקווה, והאכזבות הכואבות שבאו בהמשך.

אבל לגמגום של דניאל לא נמאס. הוא היה שם כל הזמן.
לפעמים פחות, לפעמים יותר. הבעיה היתה שה"יותר" היה מגיע דווקא ברגעים החשובים…

"יום אחד דניאל תופס אותי לשיחה ומודיע לי שהוא מצא באינטרנט מישהו שמטפל בגמגום בשיטה מיוחדת והוא רוצה שנלך אליו.
הסברתי לו שזה סתם שטויות. הרי אנחנו כבר יודעים, היינו שם. ספרתי לו על המחקרים שקראתי שמסבירים שגמגום זה משהו שאי אפשר להעלים אותו. ניסיתי לשכנע אותו שהגמגום כבר לא בולט כמו פעם…כלום לא עזר ולצערי השיחה נגמרה בטונים לא נעימים ובהרבה כעס".

אלא שדניאל לא וויתר והחליט ליצור איתי קשר ללא ידיעת אמו.
בהתחלה בהודעות קצרות ומהוססות וכעבור שלוש-ארבע כאלה כבר הסכים שנשוחח טלפונית.
השאלות שלו היו מאוד נבונות, אבל מעבר לכמה טיפים והרבה עידוד לא באמת יכולתי לעזור מבלי שיגיע לפגוש אותי. וזה כמובן לא יוכל לקרות בלי הסכמתה של אימו.
דניאל ביקש שאתקשר אליה. אני ביקשתי שקודם ישיג את הסכמתה לכך.

~ ~

"מה בעצם שכנע אותך בסופו של דבר כן להגיע אלי עם דניאל ?" שאלתי אותה בסקרנות לקראת סוף פגישת ההכרות שלנו.
"דייב יקירי, כל כך הרבה עברנו, כל כך הרבה כבר ניסינו, אני רואה את הבן שלי כבר 7 שנים מתמודד עם החרא הזה…
אז נכון שמצאתי לי ביסוסים לזה שאין דרך להפטר מגמגום, ונכון שרק רציתי להגן עליו (ועלי כמובן..) מעוד אכזבה, אבל מצד שני כל מה שהוא ביקש היה רק שנגיע אליך לפגישת ההכרות. שנוכל לשמוע ולהכיר אותך. זה הכל.
ואחרי שגם אתה הבהרת לי את זה בשיחת הטלפון שלנו, באמת שלא הייתי צריכה הרבה יותר מזה בשביל להחליט".

תכלס? היא צודקת.
הרי אי אפשר לדעת אם כן או לא, אם יתאים, על מה בדיוק מדובר, אם יהיה חיבור… הכל זה די בגדר נעלם.
נכון שיש המון פרטים כאן באתר, ועוד אני כמובן מרחיב בשיחת הטלפון. אבל שום דבר לא באמת יכול לתת לך, שמעבר למסך או קו הטלפון, את ההתרשמות המלאה כמו שיכולה לתת פגישה פנים אל פנים.
וזו בדיוק המטרה של פגישת ההכרות.

גם דניאל וגם אימו קיבלו ממני את מרב הפרטים כבר בשיחת הטלפון המקדימה, אבל כאן בחדר, פנים מול פנים, יכלו לשמוע שוב ולחדד מה שהיה לא מובן, ובעיקר והכי חשוב – להתנסות, להרגיש באמת על מה מדובר, ולקבל טיפים ממשיים שיעזרו לדניאל ויחזקו אותו.

כבר החיוך הרחב ולחיצת היד שלו בסיום הפגישה הבהירו מעבר לכל ספק שעשינו, שלושתנו, בחירה נכונה.

מזמין גם אתכם »»

שלכם, דייב.
054-4435444

 

 

 

~ ~ ~

מודעות פרסומת
עם התגית: , , , , , , , , , ,
פורסם ב-דייב כותב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s