את קלינאית התקשורת הראשונה פגשה בגיל 4

כתבתה של נטע גל ניר, עכשיו גם כאן באתר. חלק שני:
(חלק ראשון »»)

דיבור המכונה
"נושא הגמגום בכלל לא היה מוכר לי" מספר דייב "שנים רבות בהם עסקתי בבימוי והדרכת שחקנים בשילוב עבודה עם בני נוער בסיכון בכל רחבי הארץ, היו בסיס וטריגר לשיטת האימון האישי שפיתחתי – אימון בהבזק מצלמה, שיטת אימון ייחודית המאפשרת לילדים, בני נוער ומבוגרים לצמוח ולהתפתח על ידי השתחררות מקיבעונות, התגברות על בעיות רגשיות ושחרור מהרגלים מגבילים, תוך הגדרה ומימוש מטרות בחייהם.

אחד הנערים שהגיע אלי סבל בין היתר גם מגמגום. להבנתי באותה נקודת זמן לא היה הבדל גדול בין גמגום, לכסיסת ציפורניים או לכל הרגל טורדני אחר. כך התייחסתי אליו, וכך גם קרה מה שציפיתי לו – כשבמהלך תהליך האימון הצליח הנער להתנתק מהגמגום תוך שהוא מסגל לעצמו דיבור משוחרר וחופשי.

תהליך אימון עם נערה, מגמגמת גם היא, שהגיעה אלי בעקבות המלצת הוריו של אותו הנער, הבהיר לי כי יש כאן משהו שראוי להעמקה ובחינה. פניתי ללמוד את התחום, את האספקטים הייחודים לו, והתחלתי לגבש שיטת אימון ייחודית, שבהמשך קיבלה את השם גמגום בלשון עבר, ומטרתה לחולל שינוי של ממש ולעזור למגמגמים להחזיר לעצמם את הדיבור החופשי והמשוחרר".

"מהר מאוד הבנתי כי ברוב שיטות הטיפול הקיימות מלמדים את המגמגם טכניקות דיבור, שבמקרה הטוב מצליחות לעזור לו להסוות את הגמגום (במידה והוא אכן מקפיד לתרגל אותן יום יום), ובמקרה הרע מחליפות את הדיבור המגומגם במין דיבור רובוטי מוזר שאני נוהג לקרוא לו דיבור המכונה…. וזאת אולי הסיבה שהרבה שיטות טיפול לא מצליחות לעזור למגמגמים להתנתק מגמגום, משום שהן עובדות בדיוק על המקום הלא נכון – הן מתרכזות בהיבט הפיזי בעוד שהגמגום קשור בכלל באספקט המחשבתי והתפיסתי.
עד שלא נלמד לשחרר את המקום הזה ולאפשר לו את השינוי הנדרש – לא ניתן להשיג דיבור שהוא באמת חופשי. "

מה שהיה – היה
3 ילדים לדניאל ומירי, נורית היא הבכורה. מעט לפני יום הולדתה הרביעי שמה לב מירי כי דיבורה של נורית הופך מסורבל "היא היתה חוזרת על אותה הברה מספר פעמים עד שהצליחה להשלים את המילה" נזכרת מירי ומספרת כי כאמא צעירה ולא מנוסה נלחצה ומהרה לקחת את נורית לרופא המשפחה שהפנה אותם לטיפולה של קלינאית תקשורת.
אלא ששיבושי הדיבור של נורית לא רק שלא השתפרו הם אף הלכו והפכו קשים יותר. חסרת אונים ראתה מירי איך מילדה חברותית ומלאת שמחת חיים, הופכת ביתה לילדה כבויה ביישנית ואומללה.

"הסיפור של נורית הוא דוגמא מובהקת לשני דברים מאוד מהותיים אותם חשוב להביא למודעות" מבקש דייב להדגיש "מה שנראה להורה צעיר וחסר נסיון כגמגום אצל ילד בגילאים 2 עד 6 , הוא לרוב הפרעה חולפת בשטף הדיבור המופיעה כחלק מהתפתחות הדיבור התקינה של הילד. הטעות שלפעמים הורים עושים , לרוב בשל חוסר מודעות ולחץ, היא להלחץ, להלחיץ את הילד, ובעיקר להתחיל איתו מסכת של בדיקות וטיפולים, שבמקרה הטוב לא מועילים ובמקרה הרע גורמים לנזק.
אני פוגש לא מעט מגמגמים שברור לי כי כל חווית הגמגום הכל כך קשה ומקשה היתה יכולה להיחסך מהם לו רק היתה יותר מודעות של הורים לילדים בגיל הרך לתופעת הגמגום החולפת הזו".

גמגום זה לא בפה
טעות רווחת נוספת, לתפיסתו של דייב, היא התפיסה כי הגמגום הוא כל כולו, או בעיקרו, מקורו בפגם/בעיה פיזית. וככזו יש לטפל בה באמצעות טכניקות דיבור שונות. "ישנן כיום שיטות שונות המתקראות שיטות לטיפול בגמגום" הוא טוען "כשברובן המטרה היא להקנות למגמגם טכניקות דיבור שיעזרו לו להסוות את הגמגום".

"שואלים אותי לא פעם למה אני כל כך מתנגד לעבודתן של קלינאיות התקשורת והאמת היא שמה שבאמת אני מתנגד לו הוא כל טיפול שמציע לטפל בהיבט הפיזי של הגמגום כדרך לשחרור מגמגום. הבעיה עם כל אותם טיפולים שהם לא באמת משחררים את המגמגם ומחזירים לו את יכולת הדיבור החופשי והמשוחרר אלא פשוט מציעים לו להחליף מגבלה אחת באחרת.

מילא אם היינו עדיין חיים בתקופה קדומה בה לא ידוע היה עדיין כי ניתן להשתחרר מהגמגום שחרור מלא, שאז עוד הייתי יכול לקבל את הרצון להסתיר את הגמגום גם אם זה כרוך בהשתעבדות לטכניקות הגורמות לדיבור להישמע לא טבעי ומחייבות תרגול יומיומי.
טכניקות הדיבור יכולות להיות טובות ונכונות רק בתור קביים ראשוניות כחלק מתהליך השחרור מגמגום. לראות בהן, ולהציג אותן, כטיפול בגמגום זה דבר שלא יעשה.
הנזק שהן טומנות בחובן הוא עצום. מגיעים אלי חבר'ה שהעבירו את מיטב שנותיהם או בניסיון לסגל לעצמם את אותן טכניקות דיבור, או בתחושת כישלון איומה על כך שלא הצליחו להקפיד על משמעת האימונים הנדרשת בכדי להיות מסוגלים להסוות את עובדת היותם מגמגמים, ואני מרגיש כאילו מישהו גנב להם את החיים…"

קליק להמשך »»

 

 

~ ~ ~

מודעות פרסומת
עם התגית: , , , , , , , , , , ,
פורסם ב-כתבות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s