יותם

יותם פנה אלי במייל לפני כארבעה חודשים – בן 17, מסיים יא', וכבר ארבע שנים שהגמגום לא עוזב אותו. רצה לדעת אם אני יכול לעזור גם למי שכבר ניסה כל מיני שיטות וטיפולים אחרים והוא עדיין מגמגם.

לפני שבוע הגיע אלי לפגישה עם אביו.
התחלנו לשוחח, האווירה היתה טובה, דיברנו על כדורסל, תופים, בגרויות וכמובן על גמגום.
ואז, שניה אחרי שיותם התחיל לספר לי על הגמגום – ממש רגע אחרי שפתח וסיפר איך נתקל בו לראשונה בחופש הגדול של כיתה ז', התערב האב בדבריו והסביר לי, וליותם, ש: "זה ממש לא כזה נורא, בכלל לא שמים לב , תאמין לי דייב – זה כלום. אני לא מבין למה הוא עושה מזה עניין, אני אומר לך – בכלל לא שמים לב לגמגום שלו".

קלטתי את יותם נדרך, כאילו שהוא כבר מכיר בעל פה את הטקסט הזה של אבא שלו… "אבל אני מסביר לך אבא – זה כן נורא" ענה לו יותם בטון שהיה נשמע לי מיואש וכואב, והמשיך וסיפר כמה זה מפריע לו, כמה זה מתסכל, כמה זה עוצר אותו מלעשות דברים.

מצאתי את עצמי יושב שם ומתאפק חזק חזק כדי להשאר מנומס וענייני ולא לאפשר לוריד הכמעט מתפוצץ שלי לקחת פיקוד כשהאבא ניצל איזו הפסקה קטנה בשטף הדברים של יותם וחזר שוב על טענת ה"זה שום דבר" שלו.

~

הרבה מהמגמגמים שאני פוגש, בעיקר כאלה שסוחבים איתם את הגמגום כבר לאורך תקופה ארוכה, מספרים על השיטות שלמדו, וגם על כאלה שפיתחו בעצמם, במטרה להסוות את הגמגום שלהם.
ויודעים מה הבעיה הכי גדולה שלהם ? שהם מצליחים בזה. מצליחים ואפילו הופכים ממש מקצוענים. כל כך מעולים כישורי ההסוואה שלהם  –  שלרוב האנשים סביבם אין שמץ של מושג מה באמת עובר עליהם ובתוך איזה קושי עצום הם חיים.

~

וככה גם יותם – מקצוען שכמותו שלמד כל כך טוב להסוות את הגמגום עד שאפילו לאבא שלו אין מושג איך במקום להתעסק במה שהוא באמת אוהב ובמה שראוי שילד בן 17 יתעסק בו, במקום זה המחשבות שלו כל היום טרודות בלהקפיד לקחת נשימה לפני כל משפט, להתחיל בהברות רכות, למצוא דרכים יצירתיות להתחמק מהצורך לדבר ומיצירת קשר עם אחרים, ובעיקר בדאגה הגדולה מה יקרה אם יפשל ויחשף הגמגום הזה שדבוק אליו כבר ארבע שנים.

אם תוסיפו לאותה מקצוענות, אליפות העולם בהסתרה, אם תוסיפו לה את הנטייה שלנו כהורים לסרב לעיתים מלראות את הבעיה של הילד, גם כשהוא בא ומנפנף ומצהיר עליה ממש מולנו – קבלתם ילד שלא רק שהוא כלוא בתוך קושי עצום, אלא גם שהוא כבר מעיז וחושף ומבקש עזרה – הוא מקבל כתף קרה מאותם שדווקא לעזרתם הוא הכי נדרש.

 ~

זאת היתה פגישה כואבת, הפגישה עם יותם ואביו.

למזלי, הנסיון לימד אותי כי גם אותם מקצועני הסתרה כיותם יכולים להשתחרר ממגבלות הגמגום.
וזה יקרה אחרי שאני ויותם נמצא את הדרך לגרום לאבא להיות מוכן לפקוח את עיניו.

 ~

יותם

~ ~ ~

מודעות פרסומת
עם התגית: , , , , , , , , , , , , ,
פורסם ב-דייב כותב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s