ביצורים

כשאנחנו מרגישים מאוימים האוטומט אצל רובנו הוא להתרחק ולהסתגר.
כשזה ארוע נקודתי שבא והולך ומיד אחריו הכל חוזר לשגרה – לרוב, גם אם יקח קצת זמן, נרפה ו"נחזור לעצמנו".
הבעיה היא כשהאיום הוא "איום מתמשך" ואנחנו נוטים לחפש את תחושת הבטחון בהתבצרות – להתרחק ולהסתגר.

הטוב שבמבצר שהוא חזק ובלתי חדיר. ונותן לנו הגנה ואת תחושת בטחון שאנחנו כל כך צריכים.
הרע שבמבצר שהוא חזק ובלתי חדיר. ובעצם מנתק אותנו מכל מה שמתרחש סביבנו תוך כדי שאנחנו מאבדים את היכולת לראות דברים בפרספקטיבה נכונה.

וככה יוצא שאנחנו כולאים את עצמנו בתוך תחושת בטחון מדומה בלי יכולת להשתחרר ממנה.
ללמוד לזהות את הרגעים בהם תחושת האיום כמעט ומפעילה בנו את אוטומט ההתבצרות, ללמוד ולהבין את הנטייה הזו להתבצרות ולזכור את כלא הזהב שהיא עלולה להיות לנו.
ברגע שאנחנו יודעים לזהות את אותם רגעים ומודעים להשלכות כבר הבחירה היא בידינו, ואנחנו אלה שמובילים את הסיטואציה.

מבצר - בטחון מדומה

 

 

~ ~ ~

~ ~ ~

השאר תגובה