כסף, יופי, מעמד, שליטה, מותגים וגם עוגת השוקולד הקטנה… כמה בקלות אנחנו נוטים להשתעבד להם. ולא רק הם – גם מחשבות ורגשות מצטרפים לאותו שליט פרעוני שרק מחפש את הרגע להשתלט, לשעבד ולהעביד אותנו בפרך.
הדרך היחידה להשתחרר מאותם שליטים, ושליטים בתחפושת, היא להבין ולהאמין כי לא נמות בהעדרם. שום שמיים לא יפלו…
אף אחד מהעבדים לא ברח ממצרים. המיצרים שכנעו אותם כי להיות עבדים זה הכי הכי שיש. וכל כך מקצועי הם עשו את זה עד שהעבדים אכן האמינו. שהרי מחוץ למצריים יש רק מדבר ענק ומאיים, בלי אוכל, בלי שתייה ובלי מחסה…עד שהגיע משה.
כמו אותם עבדים גם אנחנו התפתנו להאמין כי מחוץ להרגלים ולנורמות משתרע מדבר שכול כולו סכנת חיים. אם נשתנה, חס וחלילה, לא נהיה יותר אנחנו. ואז מה ? חרדת ההצלחה עוטפת אותנו באהבה. "אל תשתנה" היא לוחשת ברכות "כמו שאתה ככה הכי בטוח. אל תהיה אמיץ פתאום, מי יודע לאן זה עלול להוביל אותך…".
כמו אותם עבדים במצרים אנחנו שבויים בהרגלים שלנו והורגלנו להאמין כי עבדות זו היא דרך החיים. וכמו במצרים גם לנו נדרש איזה "קול משה" שבאמצעותו נוביל את עצמנו לראות ולהאמין שיכול להיות אחרת.
ברגע שנחליט להעיז ולהניח בצד את מחשבות והרגלי העבדות, תאבד מצרים מכוחה כובש הלבבות, הים יקרע, והחלל הריק יהפוך לנווה מדבר קסום ומעורר השראה.
אמצו לכם "קול משה" והעזו.
שבת שלום..
~ ~ ~
~ ~ ~