להפסיק לגמגם, זה נס ?

"Reading out loud is an act of estrangement of one from oneself. Inserting emotion into one’s reading is another act of estrangement from oneself …. It is, thus, a decisive step towards independence".

מתוך ספרו החדש של ד"ר חן יחזקאלי
THE END OF STUTTERING – Dave Lemelman’s approach

מנחם, בחור ישיבה צעיר מירושלים, הגיע אלי עם גמגום קשה. גמגום כזה שאפילו את התפילות לא הצליח לומר.

זה התחיל כשבקשתי ממנו לא לקרוא את התפילה כי אם לשיר אותה, והמשיך כשבקשתי ממנו לקרוא טקסט כאילו לא הוא, מנחם, הקורא את הטקסט אלא בחור בשם ראובן (דמות אותה יצרנו יחד), מה שהותיר את מנחם מופתע, אולי אפילו מעט מבוהל, מהשינוי האדיר שחווה פתאום – מהיכולת החדשה לבטא עצמו בשטף, ללא כל רמז לגמגום.

בתום שמונה שעות רצופות יחד של דיבור, זיעה, חיוכים … מנחם היה פשוט המום. בעיקר לנוכח העובדה כי פתאום השליטה היתה בידיו, אותה שליטה שמאפשרת את מה שלרובנו הוא הדבר המובן ביותר, וחלק טבעי מהיותנו – היכולת לדבר דיבור חופשי ושוטף, ללא קשר עד כמה הסיטואציה בה אנו נמצאים מורכבת או מלחיצה. פשוט לדבר…

לצפייה בסרטון »»

~ ~ ~

להשארת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.