האני-השר הוא האני-המדבר

אנחנו יוצרים את הדמות ואז יוצקים את האישיות שלנו לתוכה.
הדמות תמיד מורכבת מאוסף הכישורים והחלומות שלנו.

אנחנו תמיד רוצים להוביל אנרגיה ולא להיות מובלים תחת פחד, הסתגרות, או שפיטה עצמית.

כשאנחנו שרים או לוחשים אנחנו לא מגמגמים. הסיבה היא כי אנחנו יוצאים מתוך עצמנו.
לשיר או ללחוש זה לא "האני האמתי" אנחנו אומרים, בלי להבין שאני תמיד נשאר אני ולכן "אני ה -שר הוא ה- אני המדבר".
למרות שנראה לנו שאנחנו יוצאים מעצמנו אנחנו בעצם אותו דבר, אותו אדם, ואם נבין זאת ונאמן את עצמנו להבין זאת יהיה טוב.

ההתייחסות לכך בנויה על אימון החשיבה ואומנות התקשורת.

 

להשארת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.