למי קראת אפס ?!

דימוי של ילד נבנה בעיקר ממה שאתם, ההורים, חושבים עליו. ילדים מקבלים את הכח שלהם מההורים. אז שימו לב איך אתם מדברים על ידם.

לא פעם אני רואה הורים מתווכחים ליד ילדים. וזה בסדר גמור להתווכח ליד הילדים, השאלה איך עושים את זה… וכשויכוח בין הורים, בנוכחות הילד, גולש למצב בו אחד מהם פונה לשני בסגנון ה "יה חתיכת אפס.." – באותו הרגע מי שבאמת חווה אפסיות זה הילד. 

כי אבא שאומר על אמא שלו שהיא אפס זה אומר מבחינתו של הילד רק דבר אחד – שהוא עצמו אפס. מה שהוא מבין זה שאבא כועס עכשיו על אמא, אבא חושב שאמא דפוקה, אם אמא דפוקה אז גם אני דפוק. כי אני זה ההורים שלי.

וגם אם לא יגלשו תוך כדי ויכוח לשקלולים ומשוואות מתמטיות ("אני אפס ? את/ה אפס !"…), מספיק שאמא אומרת לאבא "תסתום את הפה" או אבא לאמא "סתמי", שזה אחד הדברים המשפילים שיש, ההשפלה עוברת פה מיד באופן אוטומטי אל הילד ומשאירה בו חותם של תחושת השפלה קשה.

אתם חייבים להבין – להגיד אפס, להשפיל את בן הזוג, זה בדיוק כמו לקחת פטיש של חמש קילו ולדפוק איתו לילד בראש. לדפוק איתו את הדימוי העצמי של הילד, את הערך והבטחון העצמיים שלו, להנמיך אותו בהנף מילה.

 כן, זה הכוח העצום שלנו כהורים – בכוחנו להעצים ולהצמיח ובכוחנו להשפיל ולהנמיך. אני מאמין כי הבחירה בידיים שלנו. והיא מתחילה במודעות.

~ ~ ~

חלק שלישי ואחרון מתוך ההרצאה שלי "על ילדים, הורים, ומה שביניהם". קליק לחלק הראשון »»

שלכם, דייב

מודעות פרסומת
עם התגית: , , , , , , , , , , , , , ,
פורסם ב-אימון בהבזק המצלמה, דייב כותב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s