צילום במקום ריטלין

דייב למלמן מקיבוץ ראש-הנקרה יוצא נגד הטיפול בתרופה ריטלין בתלמידים עם קשיי קשב וריכוז, ומציע שיטה אלטרנטיבית שפיתח בעצמו
קרני עם-עד / mynet 25.04.13

"בתי ספר רבים כשלו בהתמודדות עם לוקי הקשב והריכוז, עם הילדים והנערים הסובלים מקשיים חברתיים, עם אלה שלא מתיישרים על פי הנורמות המקובלות. גם ההורים, בחלקם הגדול, תרמו לכישלון בכך שהניחו למערכת לפעול על פי הטיפול הרווח, שהפך למשולש הבלתי-נמנע: אבחון, ייעוץ פסיכולוגי, ריטלין.
ההורים והמורים אולי תרמו לשקט התעשייתי בכיתה, אבל פגעו קשות בדימוי ובערך העצמי של הילד. הגופים הממסדיים נמנעו מבדיקת חלופות אחרות, אלטרנטיביות, בטרם פנו לפתרון הקל והמהיר, הכימיקלי. אני מקבל לטיפול את החבר'ה ה'בעייתיים', אלה שנואשו מעצמם ובית הספר נואש מהם, ומגלה שהם אינטליגנטים ומוכשרים ומסוגלים להשקיע ולהפתיע, אם רק ייתנו להם הזדמנות נוספת ולא ידכאו את הכישורים בהם ניחנו".

את הדברים האלה, ועוד הרבה יותר, אומר דייב למלמן (40, ראש הנקרה), איש תיאטרון ומאמן אישי בשיטה שפיתח בעצמו: "אימון בהבזק מצלמה".

תסכול מתמשך

דייב למלמן. "כלים לתקשורת רחבה" (צילום: קרני עם-עד)

צילום: קרני עם-עד

דייב הוא אב לשלושה ילדים, שניים מהם לומדים בבית הספר היסודי-אזורי "חופי הגליל" בקיבוץ גשר-הזיו. לא אחת, לדבריו, מצא עצמו מתעמת עם המערכת הבית ספרית בניסיון להבין מדוע לא נערך חיפוש אחר פתרון אחר, פחות קל וזמין מהפסיכולוג ומהריטלין, לסובלים מבעיות קשב וריכוז ומ"תסמונת אספרגר" (אי-הבנה של קודים חברתיים).

"הילדים והנערים האלה משתעממים בנקל ובשל כך נוטים להפריע, ולעיתים לנהוג באלימות, בגלל תסכולם המתמשך", הוא אומר, "והכדור רק הופך אותם לשקטים ואדישים. זומבים. זה לא הפתרון, אלא זו הבעיה".

 מה הכי כואב לך במצב הקיים?

דייב למלמן: "כבר שנים רבות יש מסלול קבוע: מזהים בעיה, שולחים לאבחון, נותנים מרשם ריטלין. לא מעודדים צמיחה של הילד, לא מעניקים לו ערך עצמי גבוה. גם ההורים שותפים לכך. הם אומרים לי לא אחת: 'הוא יתבגר והמכשול יחלוף מאליו', ואני משיב להם: 'הם יתבגרו והמכשול יתבגר יחד אתם'. לדעתי צריך להגדיל את הבנאדם, להראות לו את הכוחות הקיימים בו ולתת לו השראה".

 וזה מה שאתה עושה בקליניקה בראש-הנקרה?

"אני בא מעולם התיאטרון והקולנוע. כשמראים לילד ולנער את עצמו דרך צילום וידיאו על המסך הוא לא מרוצה ממה שהוא רואה, והדבר הראשון שהוא רוצה לעשות זה שינוי. קודם כל הוא בהלם מעצמו, מהצורה בה הוא מחזיק את הגוף, משפיל את העיניים, מחצין חולשה בגוף ובשפה.

 "הוא לבדו, בשורה של מפגשים, יהפוך למטפל של עצמו. זאת ועוד: באים אליי חבר'ה מאובחני תסמונת אספרגר. חסרי מסוגלות חברתית. אני נותן להם כלים לתקשורת רחבה, למנהיגות תקשורתית, להובלה. זה קל, כיוון שמדובר בצעירים מאוד אינטליגנטים".

 למלמן מודה שבמערכת החינוך מתקשים להתמודד עם ילדים חסרי שקט שמפגרים בחומר אחרי שאר תלמידי הכיתה: "המורים, לצערי, הפכו להיות מעין יח"צנים של חברות לייצור תרופות. אני מבין את המורה, היא זקוקה לשקט תעשייתי, אבל מתקשה להבין את ההסכמה הגורפת הזו עם הטיפול המקובל שהפך את הריטלין לסמל סטטוס. רבים לוקחים אותו, והמערכת מרוצה מעצמה. הלכתי למנהלת ושיתפתי גם אותה ברושם שיש לי על בית הספר. בפועל לא השתנה דבר".

 כיצד תוכל להעצים ילד שכושל בלימודיו?

"לטעמי לא צריך להשקיע בהוראת מתמטיקה לילד שלא מבין מספרים, ולא בזה שמתקשה בלימוד שפה. אם הוא טוב בספורט – תעצימו אותו בזה. כנ"ל במוזיקה או במשחק דוקים. ברגע שהוא יצטיין בתחומים האלה, הוא יוכל להצליח גם במקצועות אחרים. הדימוי העצמי שלו יגדל. הוא יהיה בעל סטטוס. מגניב. גם להורים אני מייעץ לנקוט שפה מגדילה. לחזק את הילד במה שהוא טוב. זאת התורה כולה".

 חלופות ותגובות:

ד"ר גבי אסם (אפיקים), מנהלת מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית, מסכימה עם דבריו של למלמן ואף מחזקת אותם. "במרחב הכפרי-התיישבותי בו אנחנו פועלים צריך לאמץ אלטרנטיבות נוספות על הטיפול הקיים: אבחון, ייעוץ, תרופתי.

 "כמו שבתי הספר שלנו שונים בחזותם מאחרים והם מכילים דשאים, מבנים נמוכים, גינות – כך צריך האופי שלהם להפוך לנגיש ואלטרנטיבי יותר. אני אנסה לקדם את השינוי הזה, ולהביא לכך שהלומדים במרחב הכפרי לא ימהרו לתת טיפול תרופתי ופסיכולוגי אלא ינסו חלופות אחרות, כמו אימון פרטני והפניה למקומות מעצימים".

 רויטל אופק, מנהלת בית ספר חופי-הגליל, סירבה להתייחס לטענותיו של דייב למלמן. מקור חינוכי אחר בבית הספר אמר: "האקלים הבית ספרי שמתאר דייב אינו מדויק, בלשון המעטה. דייב מנסה באמצעות הכתבה לעשות פרסום לעצמו, ואנחנו לא נשתף פעולה עם זה".

 קישור לכתבה »»

עוד על אימון בהבזק המצלמה »»

מודעות פרסומת
פורסם ב-אימון בהבזק המצלמה, כתבות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s